פרק א המלכת שלמה פסוקים א-ד הם מצג (רקע ראשוני להבנת העלילה) מדובר על דוד שהוא זקן "בא בימים" עד כי צריך להביא לו סוכנות שתשרת אותו מרקע זה ניתן להבין שהוא עומד למות וצריך להחליט מי יהיה יורשו , כבר בפסוק ה אנו רואים שאדוניה (הבן ה4 של דוד) מכריז על עצמו כיורש העצר לאחר מות אביו דוד. יש לציין שבניגוד לאבשלום (הבן ה3) שמרד בדוד בהייתו חי אדוניה מתכוון למלוך רק לאחר מות דוד. 3 סיבות המציות בפסוק עררו את אדוניה לשאוף למלוכה 1)"ולא עצבי אביו מי ימיו"-לפי פירוש אחד דוד לא העציב את אדוניה בכך שביקור אותו על מעשיו על כך שהוא מתנהג כיורש העצר 2)"וגם הוא טוב תואר מאוד"-מראה חיצוני קריטריון חשוב להצלחה חברתית 3)"ואותו ילדה אחרי אבשלום" כלומר אדוניה הוא הרביעי כשאר אבשלום הלך לעולמו הרי שמדרך טבע אדוניה הופל להיות הבן הבכור . בפסוקים ז-ח מסופר על תומחי אדוניה ומתנגדיו. האנשים שלצד אדוניה יואב בן צרויה שר הצבא של דוד היה נאמן לדוד לאורך שנים עד אשר דוד זעם עליו כשיואב הרג את אבשלום בנו. 2)אביתר הכהן כועס על דוד על כך שמעדיך את צדוק הכהן.